עוד שבוע בלבונטין 7 והפעם לבקשתי נשלחתי לראות הופעה כפולה של שני אמנים שבאמת שווה לראות וגם לכבד מאוד. שני החברה הם איתמר רוטשילד, יוצר מוכשר, פזמונאי ומלחין דגול שלא מזמן
הוציא את אלבומו השני בשם ״רץ אליי חזק״, אלבום המוכיח את כישרונו בבירור והשני שהופיע הוא אלון עדר, איש מוזיקה ויוצר קלסי של הימים בהם "מאחורי הצלילים" היה מיינסטרים ו"הכבש השישה עשר" היה תחליף לערוץ הילדים. בהחלט שילוב ששווה לראות, סוג של כוח חדש המחייה את הישן והטוב ומתייחס לכל תוו ברצינות ודייקנות רבה. זה הזמן לדחוף יוצרים כאלה המשמרים את הכוח היהודי ואת היצירה על בוריה.איתמר פתח את הופעתו לצד האקורדיון של אסף תלמודי, כלי נושן ומסקרן. עם "להביט בעיניים" הוא נתן פתיחה מוצלחת לצד האקורדיון והאקוסטית, המשיך וחימם את הלבונטין עם הפולק הענוג שלו. איתמר רוטשילד יוצר הצץ פעם בעשרים שנה, איש המעריך כל מילה וכל פרט והכל בשביל הופעה כפולה במחיר אחד כמו שאיתמר אומר וממשיך ל״בואי לים״ הפעם לצד פסנתר מענג. "בואי לקצר בואי אני זמר בואי אני יעשה לך עד מאוחר״, קטע ציני על ההתחלה הנפוצה עם בחורה, עכשיו מובן מאיפה צץ השפם של איתמר. ההופעה המשיכה בניגון ענק לצד ליריקה מרגשת שלו. איתמר הוא סוג של משורר המגיש בתאטרליות את שיריו כאילו נחתכו מתוך מחזה. "כמה ידעתי למות בעדך וכמה, ידעתי לחיות בעדך” הוא שר ב"סיפור אהבים".
הוא אומר שרוב השירים לא קרו באמת לפחות לא לו, והסינגל השני״פתאום זה קרה״ עם כל המילים היפות, מספר סיפור שאם הוא דמיוני הוא גאוני ומולחן ברגש אקוסטי מחמם לצד פסנתר נהדר. השיר הבא נבחר למצעדי איתמר הציני והכובש, "גדר המערכת" עם ניחוח האקורדיון האוסטרלי בוצע ברמה גבוהה מאוד כשאיתמר נהנה מסאונד טוב ודוחף ומאקורדיון בסולו נהדר. עד עכשיו היה שווה להגיע כשאיתמר לבד עם גיטרה אחת ופסנתר של אסף תלמודי, ממלא את כל החלל ומרגש את הקהל. נראה שעוד רגע מחליפים עונג בעונג ואלון עדר עולה , לא לפני שאיתמר יפנק בסגנון כספי הישן וישיר על פינוי מקום מבלי לשים לב.
איתמר ירד וכנראה שהופעה משותפת אני לא אראה אבל הופעה כפולה כן. אחת שחלקה הראשון לא אכזב ובטוח שאלון עדר הבן של יהודה עדר הגיטריסט והיוצר הענק וגם הבן של מיקי קם השחקנית והזמרת הנדירה, שניהם מייצגים את הפעם שאלון עדר מחבק ומעניק לו אור מחודש. כך הוא גם עלה לבמת הלבונטין ועשה את מה שמוכר במשפחה כששמר על המקורות עם הפסנתר, עם הגיטרה הקלסית וגם עם חומריו החדשים המחבקים את הישנים.
אלון פתח בקטע מתוק בעטיפת החצוצרה הידועה מפיו של ספי ציזלינג והפסנתר עליו מנגן אלון. "כל טיפה של רגש" הוא קטע המזכיר את הלחנים הגאוניים של יוני רכטר. כיף גדול להיות כאן לצד המוני אנשי תרבות ידועים שהגיעו לכבד את הכישרון העמוק הזה הטמון באלון עדר. ההופעה התחממה בעוז משותף של כינור גיטרה וחצוצרה עם קולות רקע של כל החברה יחדיו. כשאלון שר פלצת בעונג ומגלה כמה כישרון יש לו כששר "נדנדה" עם מילים של זלי גורביץ. ביצוע יפיפה על טהרת המוזיקה הקלסית וטקסט כובש שהרטיט את יושבי הלבונטין. אלון כל כך מזכיר את יוני רכטר וכל כך מחזיר לנו את הימים הגדולים ביותר ביצירה הישראלית.
כשהוא עובר לגיטרה הקלסית הכל כך מאפיינת אותו ומבצע את "היום האחרון של הסתיו", צצים להם גם שלמה ידוב ושם טוב לוי בכל פריטה, עיבוד נהדר ב"ריח של גויבה" מתוך מילות השיר, לצד קולות רקע נפלאים. השיר הבא לקוח מסיפור של יורם קניוק ואלון החליט לזמר על זה והוא זימר נפלא. ״אז נתנה לו לבכות בתוכה ונולדו חמישה ילדים״ הוא שר את דברי יורם קניוק הסופר לצד סולו של ספי על החצוצרה וממשיך לפנק בסינגל הראשון ששחרר השנה "ויש ציפור בשמיים" שכתב יהודה עמיחי. השיר בוצע מתוק כמו שאולי הציפור מהשיר שרה.אלון נשאר לבד עם הפסנתר על הבמה והראה שוב את כמויות הכישרון והגאונות שזכינו לקבל ממנו ואת גודל הציפה לאלבומו הקרוב. "סי טי" בקולות של יונים היה לסינגל השני שאלון בחר להוציא החוצה בשבוע האחרון והסינגל שהוליד את הופעתו בלבונטין ביום שלישי האחרון. "הגיבור זה אני והאנטי ישמור אותי" איזה טקסטים. לאחר ביצוע נהדר לצד הגיטריסט רן דרום, ספי ציזלינג החצוצרן הלא נם, עלה בדיוק ביום הולדתו ושאר החבורה מנגנים לו "Happy Birthday" של הביטלס ,מתנה מושלמת ומזל טוב לחיית הבמה הזו.
ההופעה ממשיכה כשכולם על הבמה והפולק חוזר ב"הפעמון" ומזכיר את גידי גוב הישן, נפלא וענוג. ההדרנון הגיע ואלון לצד אבנר קלמר הענק על הכינור מבצעים עם נגינה מעוררת תאבון לנגינה, את “השעמום”. החנון מוזיקה הזמין את שאר חברי ההרכב לקטע סיום משעשע, "לא חשוב כבר מה יהיה" שמסביר את רמת הסיפוק מהערב הזה. ביצוע מעולה לסיום של ערב מחווה לגאונות היצירה הישראלית מתוך יצירותיהם של צמד גאוני מוזיקה במונחים מקומיים . אלון פשוט מלחין וכותב בחסד, בשלישי ראיתי שהוא גם מבצע נהדר וזאת הייתה סיבה לבוא לראות אותו ואת איתמר רוטשילד המוכר והטוב, חבל שלא היה ביצוע משותף, נקווה שעוד יהיה. בינתיים נהניתי למהדרין משתי הופעות נהדרות של שני גאוני יצירה בכרטיס אחד בלילה קט בלבונטין.
| < הקודם | הבא > |
|---|
